רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות. פעל כמרפא עממי ובשנות ה⁻1740 התיישב במז'יבוז' שבפודוליה, שם יצא לו מוניטין של בקיא בחכמת הנסתר שמשך אליו מעגל תלמידים. הבעש"ט הדגיש בתורתו מאפיינים כמו חשיבות הכוונה הנאותה בתפילה ובשמירת המצוות, קדושת האותיות המרכיבות את מילות הטקסטים ועדיפות השמחה על פני הייסורים העצמיים כאמצעי לדבקות באל. תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שהיוו את שדרת ההנהגה של החסידות ופיתחו את האידאולוגיה שלה, ייחסו לו את ייסוד התנועה. מתוך ויקיפדיה

הבעל שם טוב, הבעל שם ממיכלשטאדט, הבעל שם ממיכלשטאט, הבעל שם ממיכלשטט, הבערה ביום טוב, הבעת פנים, הבפטיסטריום של פירנצה, הבפס, הבצורת באתיופיה ב⁻1984⁻1985, הבצורת בקליפורניה (2013 - 2014)